אדר שמח?! עצוב?! בואו לרגע נהיה כנים
אדר שמח?! עצוב?! בואו לרגע נהיה כנים.. משנכנס אדר… תענוג. אנרגיות בשמים, ריקודים, אש בעיניים, לחיים עד בלי-די. התוועדות מרוממת. אבל מה, חצי שעה אחר כך נכנסים הביתה וחוזרים למציאות. הילדים בשלהם – רבים, מתוסכלים, האשה מתלוננת שאתה לא בבית. בלאגן.. ואז, התסכול עולה והבילבול חוגג… שמחים לרגע ואז בום טראח, חזרה לחיים האמיתיים. לא […]
עם יד על הלב: אתה חי או מת?
הכפרי לא מת מהקור, הוא מת מההחלטה.. מסופר על אדם כפרי, פשוט, שמבוקר ועד ערב היה טרוד במחשבות והתלבטויות:"האם אני חי?" שאל את עצמו. או שמא, "אני מת?"אובססיה דבקה בו, ובכל הזדמנות הרהר לעצמו "באיזה מצב אני נמצא? חי או מת?" הלך הכפרי בצהרי היום לשאול בעצת אשתו.“אשתי היקרה, אני חי או מת? מה המצב […]
כשחיים יחד – אבל הלב כבר לא שם
שום דבר, מכל מה שחוויתי בחיי, לא הכין אותי לשיחה הבאה… נסעתי עם חבר, אברך משי, חסידי, מוכר בקהילה, והשיחה הקצרה שהתפתחה ביננו פתחה בפניי עולם שלם. "אין לי יותר כח להשקיע בקשר", הוא אמר ביעף. אם פעם, הסביר, פגישת השידוכין לקחה 20 דקות ובני הזוג חיו באושר 80 שנה, היום לצערנו הרבה יותר קשה […]
פערים ופתרונות
הפער הכלכלי של משה ורחלי רחלי מאוד מחושבת ועוקבת אחרי כל הוצאה, טבלאות אקסל, פנקסים, ממש נגד הלוואות, וחרדה ממינוסים. משה בעלה אוהב את החיים המחייכים, את כרטיסי האשראי הכל-יכולים ואת הדילים והסיילים. משה גם בעד לעבוד עוד ועוד, שעות נוספות, ימי שישי, ואפילו פעם אחת יצא למשמרת במוצאי שבת. רחלי בעד לעבוד פחות ולהיות […]
הבית והשליחות. מי קודם?
כששאלו אותי את השאלה הזו, זה קומם אותי. להרבה דברים צריך ‘למצוא זמן’, אבל אין כזה דבר ‘למצוא זמן’ לאשה. מה זאת אומרת?! זה החיים! האשה הם החיים, זה אתה עצמך! אתה מוכר אמת, אנשים בודקים איך אתה מיישם אותה. אנשים מאסו בחלונות ראווה קורצים ודורשים איכות אמיתית ויציבה. כשליח, אתה חושב שאנשים מתקרבים נטו […]
יש הזדמנות שניה ל’שנה ראשונה’
‘שנה-ראשונה’. כמה רעננות, חיים חדשים, שמחה והתרגשות יש בצמד המילים האלו. ואכן זו שנה מיוחדת שמהווה בסיס לקשר הרגשי, להיכרות, להתאחדות ולאהבה בין בני הזוג. מקור המושג הוא מדיני מלחמות ישראל – ‘נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח’. לא יצא בצבא, לא יעסוק בצרכי הכלל ולא יציל את העולם, רק יבנה […]
מקבץ טיפים – נישואין
בנישואין אין פסגה ואין שאול תחתית. אין מקום שבו תוכל לומר ‘הגעתי לשלימות ואפשר לנוח’.