על מניפולציות ילדותיות ומשא ומתן
אחד המהלכים האהובים על ילדים הוא להושיט לנו קצה חוט כדי שנתחיל לנהל איתם משא ומתן. ‘כן רוצה’, ‘לא רוצה’. זה יפגוש אותנו בבקרים, בהשכבות ובמקלחות. ‘לא נכנס למקלחת’, ‘נכנס, אבל תביא לי הפתעה’.
מהמקום שלנו כהורים אנחנו צריכים פשוט לא להחזיק בקצה החוט, לא לדבר באותה שפה, לא לשחק באותו משחק, להיות החלטיים מראש ולא להכנס למשא ומתן.
אתן דוגמא, התקשרה אלי שליחה מבית חב”ד בעולם והתייעצה בקשר לבתה. היא חוותה קושי בשני דברים. האחד, כאשר הילדה רוצה משהו ולא מקבלת, היא מתבטאת בסגנון: ‘אתם לא אוהבים אותי’ ו’לא אכפת לכם ממני’. השני, כאשר מחמיאים לאחד מאחיה ולא לה, היא מזדעקת: ‘למה אני לא? אני לא טובה?’
אני רוצה להביא כדוגמא את הענין השני, כשילד מתלונן: ‘למה אני לא? אני לא תלמיד טוב? אני לא מצייר יפה?’ הנטיה האוטומטית שלנו תהיה לחשוב, ‘מסכן. הוא מרגיש שהוא לא טוב, בוא ניתן להרגיש טוב, נחמיא גם לו’. במאה אחוז מהמקרים זה מניפולציה, בלתי מודעת כמובן, שילד מפעיל כדי להפוך למרכז הענינים.
מרכז הענינים זה נחמד, אבל כרגע הוא לא קשור לסיטואציה, הוא מבקש לקבל יחס בזכות התלונה, הוא הרי לא עשה משהו שיצדיק מחמאה. כאן, אנחנו לא ‘מרחמים’ ומתחילים לומר ‘גם אתה טוב’, זה לא רלוונטי לסיטואציה, זה להעמיק את הבעיה. התשובה הנכונה היא: ‘עכשיו אני מדבר על מישהו אחר, זה לא קשור אליך’.
הדרך הכי יעילה ללמד ילד לא להתבטא בצורה הזו, היא פשוט לא לשתף פעולה. לא לומר לו: ‘זה לא בסדר שאתה לא יודע לפרגן ואתה רק מקנא’, כי אז קורים שני דברים: א. אני פוגע. ב. עזבתי את היעד המקורי שלי ואני מנהל איתו שיחה.
קנאה, אגב, היא רגש טבעי, בעיקר אצל ילדים, ‘למה רק הוא ואני לא’. אבל כשאנחנו נגררים להסברים, והופכים את זה לנושא – בלענו את הפתיון. תשובה ענינית תעניק מענה מיידי ולא תתן מקום להסתבכות. ‘למה אתה מחמיא לפנחס?’ – ‘כי הוא משתף פעולה מאד יפה’. ולהמשיך הלאה.
הענין הוא לעזור לילדים לא להתבלבל. וכשאנחנו חד משמעיים וברורים ועוזרים להם לא להגרר למניפולציות האלה, אנחנו עוזרים להם לא להתבלבל. לא מתוך נוקשות, קרירות או מנוכרות, רק הכוונה אמיתית לשמירה על נפשם הבריאה, הכוונה שלפעמים לא הכי נעימה.
מר בן פרהט הוא מנתח התנהגות, פסיכולוג, מחנך ובעל נסיון של למעלה מ20 שנה. יחד עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב”ד ברחובות והרב אריה קדם, רב ביהכ”נ לצעירים בלוד ור”מ בתות”ל בעיר, הוא מעביר את ה’מפתחות לחינוך’ המותאמת במיוחד למשפחה החבדית, כוללת ליווי אישי חצי שנתי ומסונכרנת גם עם מערכות הזוגיות והכלכלה.
